במכתב ששלח ליו"ר המרכז חים כץ הוא דורש לכנס את המרכז ולהעביר הצעת החלטה ברוח הדברים
לחבר המרכז אברהם (אבי) איילון יש אכפתיות מיוחדת ממדינת ישראל ומהליכוד. הוא אדם מאוד אידאולוגי שמנסה לפעול ברוח ערכי התנועה ומנהיגיה בעבר ובהווה. בשנים האחרונות הוא מנסה לקדם החלטת מרכז המחייבת ומקדמת את "חוק יסוד ישראל : מדינת הלאום של העם היהודי".
בעבר הוא ניסה לעשות זאת ולא צלח עדיין. הוא ממשיך לנסות. ליכודניק מככבד להביא את מכתבו אל יו"ר המרכז :
בדואר אלקטרוני
ד' שבט תשע"ז
31 ינואר 2017
לכבוד
הליכוד תנועה לאומית ליברלית
יו"ר המרכז, ח"כ חיים כ"ץ
דוא"ל:
hkatz@knesset.gov.il
הנדון:
זימון ישיבת המרכז והצעה להחלטה במרכז
מכובדי,
שמי אברהם (אבי) אילון, ואני חבר מרכז התנועה מסניף תל אביב-הדר יוסף.
בהתאם להוראות סעיף 57(ב) סדר יום לחוקת הליכוד כפי תקפה ליום יד תמוז תשע"ה 1 ביולי 2015 מוגשת בזאת ליו"ר המרכז הצעה להחלטה במרכז בישיבתו הקרובה בחודש הבא:
- קידום לאלתר של חקיקת חוק יסוד: ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי
הצעת החלטה זו נתמכת, בין היתר, בהודעתו של יו"ר התנועה וראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו בהיכל העצמאות בתל אביב ב-א' אייר תשע"ד 1 מאי 2014 כדלקמן:
"
מגילת העצמאות מציבה כאבן יסוד בחיי המדינה את זהותה הלאומית היהודית של מדינת ישראל.
לצערי הרב, כפי שראינו שוב לאחרונה, ישנם כאלה שאינם מכירים בזכות הטבעית הזאת. הם מבקשים לערער על ההצדקה ההיסטורית, המוסרית והמשפטית לקיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של עמנו. אני רואה את אחת ממשימות היסוד שלי כראש ממשלת ישראל לבצר את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של עמנו, ועל כן בכוונתי להוביל חקיקת חוק יסוד שתבטיח עיגון חוקתי של מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ."
אברהם (אבי) אילון
דברי הסבר להצעת החלטה בישיבת המרכז: קידום לאלתר של חקיקת חוק יסוד: ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי
מדינת ישראל נמצאת תחת מתקפה שיטתית ועקבית, שמטרתה לקעקע את יסודותיה, לשנות את צביונה כמדינת הלאום היהודי ולהפכה בעתיד למדינה ערבית:
צד אחד למתקפה הוא החמאס, שמצהיר בגלוי על התנגדותו לשלטון ריבוני יהודי על חלק כלשהוא מ"פלסטין".
צד שני היא הרשות הפלסטינית, שתומכת לכאורה בפתרון שתי המדינות אך אינה מוכנה להכיר בישראל כמדינת הלאום היהודי ודורשת לממש את זכות השיבה.
צד שלישי למתקפה הם ערבים אזרחי ישראל, שבאמצעות מפלגותיהם וארגוניהם החוץ-פרלמנטרים תובעים אוטונומיה, זכות שיבה והפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה )רשימה ערבית מאוחדת – רע"מ(.
צד רביעי למתקפה הם ארגוני מגזר שלישי יהודיים, שפועלים תחת הכסות של שוויון זכויות כביכול לקעקוע אופייה הציוני של המדינה )בצלם, שוברים שתיקה, יש גבול, זוכרות(.
צד חמישי למתקפה הוא האיחוד האירופי, שמזרים כספים רבים לארגוני מגזר שלישי אלה.
צד שישי למתקפה הם ארגונים בינלאומיים )אונסקו(.
צד שביעי למתקפה הן מדינות ערב, שאף הן מצהירות בגלוי על התנגדותן להכרה בישראל כמדינת הלאום היהודי.
למול מתקפה זו, הרוב הציוני במדינה בחלקו לא מודע למתקפה, בחלקו נאיבי ובחלקו עוסק בפתרונות סימפטומטיים:
הנאיביים טוענים שאין אנו זקוקים להכרה מהפלסטינים בהיותנו מדינת היהודים. טענה זו היא חסרת שחר, משום שהפלסטינים לא מתכוונים להיעצר בחזרה לקווי שביתת הנשק של 1967 , אלא לתבוע לאחר מכן ביתר שאת שיבת פליטים וצאצאיהם, ומתן אוטונומיה תרבותית וטריטוריאלית לערביי ישראל.
מחנה הימין הישראלי עוסק בזוטות, כגון הגבלת תרומות מגורמים זרים לארגוני מגזר שלישי, הנפת דגלי ישראל במוסדות ציבור, וניסיונות שלא צולחים לפסול רשימות ערביות לכנסת.
אולם, מחנה זה הוא היחיד שרוצה ויכול להוביל כיום מענה מקיף ויסודי למתקפה על ישראל.
במגילת העצמאות מצוין אומנם, שישראל היא הבית הלאומי היהודי, אך היא איננה מעוגנת בחקיקה מחייבת.
המענה המקיף והיסודי למתקפה על ישראל מגולם בחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי.
חקיקתו של חוק יסוד, באיזונים ובבלמים הראויים, תבהיר כי היסוד הלאומי של מדינת ישראל הוא בעל זכות קדימה על פני אופייה הדמוקרטי, כאשר אלה מתנגשים.
חוק יסוד זה יפגין בזירה הבין-לאומית כי אין בכוונתה של מדינת ישראל להתאבד לאיטה. הוא ייתן אפשרות משפטית לבית הדין הגבוה לצדק לפסול תביעות ל"איחוד משפחות". הוא יאפשר פסילה של רשימות ערביות המצהירות בגלוי כי פניהן להפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, כמו גם הפסקת פעילות חתרנית של ארגוני מגזר שלישי, כגון עצומת זוכרות, הקוראת בגלוי לשיבת פליטים.
חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי יבהיר, כי ערביי ישראל יכולים ליהנות מזכויות פרט מלאות אך לא לחתור תחת אופייה היהודי של המדינה.
כמו כן חוק יסוד זה ייתן כלים אפקטיביים יותר להתמודדות עם בעיית המסתננים לישראל ממדינות אפריקה.
