הגיעה העת להסכמה לאומית: החרדים לגיוס — ודי לפלגנות

שנים אנחנו מתווכחים, צועקים, מסתערים אחד על השני סביב חוק הגיוס — אבל משהו קרה מאז השבעה באוקטובר:

הציבור התפכח. הוויכוח כבר לא “ימין–שמאל”, לא “חרדים–חילונים”.

הוויכוח הפך לשאלה פשוטה: איך מצילים את צה"ל ויחד איתו את החברה הישראלית?

והתשובה ברורה יותר מאי פעם:

גיוס חרדים בצורה מוסדרת, רחבה, הוגנת — הוא לא איום. הוא פתרון.

המתווה של ביסמוט–הקואליציה מחמיר ומגייס יותר מכל מתווה אחר

צריך להגיד את האמת:

בזמן שגנץ וליברמן מציגים את עצמם כמי שדורשים “שוויון”, המספרים שהם מציעים נמוכים ומגוחכים.

הם בעצמם קבעו יעד גיוס שנתי של 1,566–2,131 בלבד (!).

לעומתם — המתווה של ביסמוט והקואליציה מציב יעדי גיוס אמיתיים:

שנה ראשונה: 8,160 מתגייסים

שנה שנייה: 8,640

שנה שלישית: 7,920

שנה רביעית: 8,500

כלומר: פי 4–5 מגנץ וליברמן.

לראשונה — חובה שנתית של 50% ממחזור הגיוס החרדי.

זו לא פלסטלינה, זו לא חלום — זה מספר שמייצר שינוי אמיתי.

ואז מגיע יוסי יהושוע — ומחסל את הוויכוח

יוסי יהושוע, הכתב הביטחוני הבכיר ביותר בישראל, כתב השבוע ב"ידיעות אחרונות":

"החוק רק יגביר את המסלול של חרדים לחטיבת החשמונאים."

המשמעות פשוטה:

לא רק שהחרדים לא ‘יעזבו’ את הצבא — הם ייכנסו יותר.

המסלול היחיד שמראה עליות יציבות בגיוס חרדים — הוא החשמונאים.

והחוק החדש מחזק אותו, לא מחליש.

כל מי שמפחיד את הציבור ואומר שהחוק “ממסד השתמטות” — מוכר ספינים.

המספרים, העובדות, והמציאות אומרים את ההפך.

הפלגנות נגמרה — הציבור רוצה פתרון

החברה הישראלית עייפה.

עייפה מלהיות כלי משחק של פוליטיקאים שמרוויחים מכעס.

עייפה מלאכול ספינים שאומרים שהקואליציה “מוותרת לחרדים” בזמן שהמתווה שלה הוא היחיד שדורש גיוס בהיקף אמיתי.

אנחנו אחרי אחת המלחמות הקשות בתולדות המדינה.

הצבא זקוק לכל לוחם, לכל יד עובדת, לכל מי שמוכן לתרום.

החברה זקוקה לשוויון — אבל גם לשפיות.

והשפיות אומרת כך:

מסלול גיוס הדרגתי, קשוח וריאלי — הוא הדרך היחידה להחזיר את החברה הישראלית ליציבות.

זה לא נגד החרדים — זה בעד ישראל

הזמן הגיע לשים סוף לאשליה שכל ויכוח סביב גיוס חרדים הוא “מלחמה”.

האמת הפשוטה היא:

רוב החרדים הצעירים רוצים להתפרנס, להשתלב, לשרת במסגרות מותאמות.

החוק החדש יוצר להם דרך אמיתית לעשות את זה.

וגם לנו — הוא מחזיר תקווה.

הגיעה העת להסכמה לאומית

נמאס מהפלגנות.

נמאס מהקרקס.

נמאס ממי שמרוויחים מהקרע.

ישראל זקוקה להסכמה רחבה:

החרדים מתגייסים — במספרים גבוהים, מוסדרים וריאליים.

המדינה מספקת מסלולי שירות מותאמים ומכובדים.

והציבור סוף־סוף יוצא ממעגל השנאה.

זוהי הרגע שבו אנחנו יכולים להתבגר כעם.

להבין שהחוק הזה — למרות רעשי הרקע — הוא הזדמנות נדירה לתקן עוול היסטורי בלי לפרק את החברה.

ישראל אחרי המלחמה צריכה אחדות של פתרונות.

לא אחדות של סלפי.